Banner 1 Banner 2
054.3030901
מאדי

המלצות



המלצה למאדי המקסימה
מאת נטעלי קיי
31.12.2015

אל מאדי הגעתי כיוון שביתי בת השבוע ירדה מאוד במשקל והייתה כמעט ללא יציאות וחיתולים רטובים, למרות שבטיפת חלב ואנשים בסביבתי אמרו לי לא להילחץ ולחכות קצת אני הרגשתי שמשהו לא בסדר ולאחר קריאת המלצות על מאדי יצרתי איתה קשר. מאדי הבחינה בשיחת הטלפון שהייתי לחוצה ודואגת והגיעה אליי כעבור שעתיים באותו היום. מאדי הייתה מקסימה ומקצועית וכבר כשהגיעה התמלאתי ביטחון.
מאדי מיד שקלה את ליבי, ידעה לבדוק כמה היא אוכלת בכל הנקה ואיבחנה מיד כי היא אינה יונקת כפי שצריך, שהיא כמעט ולא מקבלת כלום בהנקה ומכאן שהיא חלשה ורעבה. מאדי הציעה תכנית והסבירה לי מה לעשות בכדי להגביר את תפוקת החלב, הסבירה לי כיצד לשאוב ומתי, מה לקחת ומה לאכול וכיצד לערוך מעקב מדויק בכדי לבדוק שאכן תפוקת החלב עולה. מאדי התעקשה שאעדכן אותה בימים לאחר מכן כיצד אני מתקדמת וגם כאשר אני לא עידכנתי היא תמיד בדקה ושאלה.
מאדי הייתה אצלי מספר שעות ולא הסתכלה בשעון פעם אחת או הגבילה אותי בזמן.
בנוסף להכל מאדי גם נתנה לי עצות שאינן קשורות בהנקה, כמו למשל כיצד לקלח נכון את ליבי - שעד אז הייתה צורחת בכל מקלחת ולאחר העצות של מאדי היא פשוט נהנית מכל רגע.
כיום, ליבי בת שלושה וחצי שבועות. שבועיים וחצי בסה״כ לאחר ביקורה של מאדי ואני כבר מניקה באופן מלא! ליבי עלתה המון במשקל, מעל לממוצע, יש לה המון יציאות ביום וכל החיתולים שלה רטובים. היא נראית טוב יותר, ישנה טוב יותר ורגועה הרבה יותר ואני מאושרת בכל רגע שאני רואה אותה יונקת ומקבלת חלב אם.
מאדי מקסימה ואכפתית, היא הצילה לי את היכולת להניק ואני ממליצה עליה בחום לכל אמא.



יעוץ הנקה בשבת
סיפור על הנקה שהתחילה בבכי וממשיכה באושר גדול

כבר אחרי הלידה החלו לי קשיים בהנקה, גל הייתה ישנונית וגם לא ינקה ביה"ח היה עמוס והיה קשה מאוד לדבר עם יועצות ההנקה שהיו מאוד לא קשובות. הגעתי הביתה ביום חמישי בלילה כאשר ביום שישי היינו צריכים לחזור לביה"ח לבדיקת צהבת ביום שישי בלילה נשברתי הבכי הציף אותי ולא הצלחתי להניק או לחילופין לשאוב הכאבים בחזה התגברו ונוצר גודש. בחמש לפנות בוקר שלחתי את בעלי לקנות מטרנה ובשש בבוקר עם דמעות החלטתי שאני מוצאת יועצת הנקה שתגיע אלי באופן דחוף. התקשרתי למאדי בתשע בבוקר מתנצלת על השעה מאדי למזלי לא היססה ומיד קבעה איתי ל11 בבוקר. אין לתאר את תחושת ההקלה שהציפה אותי כשהיא הגיעה היחס החם התמיכה והפרגון לכך שלא חיכיתי עוד יום להתקשר ולטפל בנושא ההנקה. התחלנו בהקלה על הגודש ועזרה לגל לינוק באמצעות פיטמת סיליקון וכרית הנקה. היא הראתה לי איך לאחוז את גל ולכוון אותה אל הפטמה בצורה שתהיה נוחה לי ולה ופתאום גל החלה לינוק והשתחרר גם הגודש (למרות שינקה עדיין רק מצד אחד). בהמשך השבוע התאשפזנו בגלל צהבת מאדי שמרה איתי על קשר רציף דאגה לשלומנו ובאה לעוד מפגש שלאחריו עלינו על דרך המלך נגמלנו מפטמת הסיליקון וכמו שמאדי הבטיחה גל ינקה גם מהצד השני ואף החלה לינוק בכל מיני תנוחות. לאורך כל הדרך מאדי הייתה זמינה בטלפון והקפידה להתעדכן באופן שוטף! בהיותי אמא חדשה הנוכחות והזמינות של מאדי נתנו לי ביטחון בהנקה ולזה אין תחליף! אז תודה רבה מאדי כי בלעדייך לא יודעת אך הייתי מתמודדת בלי המילים החמות ההרגעה והסבלנות לכל השאלות שלי! ולכל חברותי אני כבר ממליצה לא להסס ולהתקשר כבר בהתחלה כי זה שווה הכל!
שירה וגל ברששת
דצמבר 2013



אוקטובר 2013
ייעוץ הנקה
למאדי התקשרתי ביום השלישי לחייה של ביתי הראשונה אלונה. יום לפני כן התברר כי היא סובלת מצהבת, ונאלצו לשים אותה בטיפול באור. פירוש הדבר היה שהיא הייתה צריכה לשהות מרבית היממה באינקובטור, ואני קיבלתי עשרים דקות פעם בשלוש שעות בשביל להניק אותה, להוסיף לה תמ"ל כדי שלא תתייבש ולהחליף לה חיתול – משימה לא קלה לאם מתחילה.
ההנקה התחילה עקום לגמרי, וקיבלתי בכל הנקה עצה סותרת לחלוטין מכל אחות בתינוקייה, שחשבה עצמה ליועצת הנקה. כל אחת מהן הקפידה בנוסף לגרום לי להרגיש אשמה על ההתעקשות שלי (עדיף לתינוקת לקבל רק בקבוק וישר חזרה למנורה). בגלל זמני ההנקה הקצרים החלב לא הגיע ואני נותרתי כאובה ומתוסכלת.
חברה נתנה לי את הטלפון של מאדי וצלצלתי אליה סקפטית ומוטרדת. היא בקשה שאסביר לה את המצב והמשפט הראשון שלי היה: "תסלחי לי אם אני בוכההההה" (המשפט הסתיים בדמעות כמובן).
מאדי הייתה מדהימה, וקודם נתנה לי אוזן קשבת. לאחר מכן שאלה סדרה של שאלות אבחנתיות, שבסופה הבינה את המצב לאשורו. בסבלנות רבה היא הסבירה בטלפון על טריקים לעידוד הגעתו של החלב, עד שאלונה תוכל לינוק זמנים ממושכים יותר. היא הרגיעה אותי בהבטחה שמה שלא יהיה אלונה עוד תהיה תינוקת יונקת והציעה להגיע בסוף השבוע (!) לבית החולים (!!). התרגשתי מאוד מכך שמאדי סימסה עוד באותו ערב לקבל עדכונים. בשיחת המעקב שלה אלי בבוקר שלמחרת סיפרתי לה בשמחה שאחרי יממה של ביצוע ההוראות שלה החלב הגיע סוף כל סוף!
במהלכם של שלושה שבועות לא פשוטים מאדי ביקרה אצלי שלוש פעמים, בין לבין ענתה על כל שאלה טלפונית, בסמס או במייל והתקשרה לקבל עדכונים כל הזמן. היא לימדה אותי הנקה נכונה ואפילו עשתה אתנו אמבטיה לאלונה ולימדה אותנו איך לדאוג שלא תצרח עד השמיים במהלכה.
בתום התהליך למדתי איך להניק בשלל תנוחות, ללא כאבים, ובמטרה להפוך את החוויה לנוחה בעבור שתינו. מאוד הערכתי את הגישה הליברלית שלה, שדוגלת בהפיכת ההנקה לנעימה בעבור האם, בתנאים שלה. הכי היא שבתה את ליבי כשאמרה לי – "זה בסדר גמור לתת בקבוק תמ"ל פעם ביום אם זה מה שאת רוצה וצריכה, אל תרגישי אשמה על זה!". בסוף התהליך גילינו שאלונה עלתה בלי עין רעה, קילו שלם בתום החודש הראשון לחייה.
בקיצור – אני חייבת למאדי תודה ענקית על כך שלא התייאשה מאתנו והייתה מוכנה לסייע בכל שעה של כל יום בשבוע. בזכותה, הצלחתי לתת לאלונה ולעצמי מתנה ענקית ששווה היה להילחם בעבורה.
לכל מי שמתלבטת הייתי ממליצה – לא לחכות עד שההנקה תתקל בבעיה, להיפך! תאמי לך מפגש עם מאדי ליום השני שלך בבית ודאגי לכך שההנקה תתחיל ברגל ימין. זה כל כך שווה את זה!
אוהבות מאוד, אלונה ויערה ויסמן




עילאי אחרי תהליך של ייעוץ שינה
מכתב תודה לאחר ליווי לידה
לאחר ייעוץ הנקה שנמשך כמה מפגשים
אפרת חסון, תל אביב

הכנה להנקה וייעוץ אחרי הלידה
מאדי היקרה,
אני ובעלי באנו אליך עוד בזמן ההיריון לייעוץ הכנה להנקה חסרי ידע וניסיון,
במהלך הפגישה נתת לנו ידע וכלים שבזכותם ידעתי מה לעשות ונתת לנו נקודת התחלה טובה כבר ביום הלידה.
הזמנו אותך אלינו אחרי לידה ותקופה לא קלה בהנקה של כאבים ופצעים, עייפות ועל הגבול של הפסקת ההנקה והגעת אלינו במהירות, היית כל כך רגועה ומלאת ביטחון ומהר מאוד פתרת לי את כל הבעיות והכל היה ברכות, חום והרבה סבלנות.
מאדי, מעבר להיותך אשת מקצוע מסורה שעזרה להציל את ההנקה את גם אישה מקסימה
ונעימה והיה כיף לקבל ממך ייעוץ והדרכה, ותמיד היית נכונה וזמינה לפגישות ולשאלות גם במייל וגם בטלפון.
היום בני בן 10 חודשים ואני עדין מניקה בהנאה רבה ללא תחליפים בכלל בנוסף למוצקים.
רגעי האיכות שלנו בזמן ההנקה הם אחד הדברים שאני הכי נהנית מהם מאז הפכתי לאמא.
זה הכי מספק בעולם שבאמצע ההנקה, הוא מרים את המבט אלי ומחייך חיוך ענקי מסופק ומאושר.
מאדי, תמשיכי לעשות את העבודה החשובה והמדהימה שאת עושה בכל כך הרבה אהבה.
ותודה ענקית על שהגשמת את החלום והרצון שלי להניק!!
אוהבת מאוד
רשפון

יולי 2012
הנקה ו PCO (שחלות פוליציסטיות)
תמרי נולדה לאחר הריון מלא בפחדים וחששות (לאחר הפסקת הריון מאוחרת שנאלצתי לעבור, אבל זה כבר סיפור אחר). בגלל הפחדים שלי סירבתי לקרוא או להתייעץ לפני הלידה, אך ידעתי שאני רוצה להניק, ושזה לא תמיד פשוט.
התחלתי להניק 24 שעות לאחר הלידה (היא לא הסכימה לפני) - ביקשתי מראש עזרה של יועצת הנקה בבית החולים, ודי בקלות תמרי התחברה וינקה בשמחה. אחרי יומיים בערך הבנו שאין לי מספיק חלב (מסתבר שיש איחור ביצירת החלב אצל נשים עם PCO, דבר שלא ידעתי), ועוד במלונית התחלתי בשאיבות ותוספת מטרנה עם צינורית.
חזרנו הביתה ביום שישי, ומהר מאוד התחילו הבעיות- לא הסתדרתי עם הצינורית, תמרי בכתה ובכתה ובסוף נשברתי ונתתי לה בקבוק מטרנה. ואז עוד אחד ועוד אחד.. בשבת בצהריים כבר נכנסתי למצב של בכי היסטרי כי שמתי לב שתמרי לא מתחברת בקלות, ופחדתי נורא שאיבדתי את ההנקה.
בשלב זה התחיל סבב שיחות לכל העולם ואחותו במטרה למצוא יועצת הנקה שתסכים לבוא אליי הביתה, בשבת, בהתראה של רגע. למזלי קיבלתי את הטלפון של דניאלה..
דניאלה הגיעה אלינו עוד באותו היום, מחייכת ורגועה, ומיד הרגשתי טוב יותר. היא עזרה לי בשיפור האחיזה של תמרי, שקלה אותה לפני ואחרי, העבירה את תמרי לפטמת סיליקון כדי להתגבר על עניין הבקבוקים והכינה לי תוכנית פעולה לימים הקרובים במטרה להגביר את זרימת החלב (חילבה ושאיבות מרובות עם משאבה חזקה ששכרתי). אבל הכי חשוב- היא הרגיעה אותי. סוף סוף הרגשתי שיש מישהי מקצועית שיודעת מה צריך לעשות ושאני לא לבד. בשלב הראשון תמרי אכלה לסירוגין הנקה - מטרנה (עם פטמה מיוחדת שלא מפריעה להנקה), ולאחר 5 ימים (בעידודה של דניאלה, כי אני לא האמנתי שיש לי מספיק חלב ושזה אפשרי)- עברנו להנקה מלאה.
ומאז הכל נפלא - תמרי יונקת ועולה יפה מאוד במשקל ואני מרוצה ורגועה (שואבת פעם ביום ומקפיאה). בכל פעם שהתעוררו שאלות בנוגע להנקה התקשרתי להתייעץ עם דניאלה.
ללא ספק, אני חייבת לדניאלה הרבה מאוד תודות - על העזרה והתמיכה (באותם ימים ראשונים של דמעות וחוסר שעות שינה ואפילו היום, חודשיים אחרי), על הביטחון שהיא העניקה לי, על האוזן הקשבת, החיוכים, העצות הטובות ועל זה שבזכותה, תמרי מקבלת את מה שהכי טוב בשבילה.

בהמון אהבה,

מיה (ותמרי)


מה קרה לי בהנקה של התינוקת השלישית?

לאחרונה ילדתי תינוקת בשבוע 39 להריון ובמשקל 2.680 ק"ג. מכיוון שהנקתי את שני ילדי הגדולים במשך כמעט שנה כל אחד, לא צפיתי שום קשיים בהנקה ואכן התחלתי להניק כבר מיד אחרי הלידה ובמשך כל השהות בבית החולים.
המשכתי להניק גם בבית אך כעבור שבועיים, בעת ביקור בטיפת חלב, גיליתי שהתינוקת העלתה מעט מאוד במשקל ועדיין היתה מתחת למשקל הלידה שלה. רופאת הילדים קבעה שהתינוקת סובלת מתת-תזונה והמליצה לי לפנות באופן בהול ליועצת הנקה על מנת לבדוק כיצד ניתן לטפל בבעיה.
עוד באותו ערב יצרתי קשר עם מדי והסברתי לה את הבעיה. מאדי הגיעה לביתי כעבור שעות ספורות, מצויידת במשקל ובמשאבה חשמלית. היא נשארה איתי חצי יום שבמהלכו למדתי כיצד לשפר את הטכניקה ולהניק בצורה טובה יותר, אך החשוב מכל - מאדי הרגיעה אותי (אחרי שהייתי היסטרית) והסבירה לי ולבעלי שהבעיה אינה בחלב אלא בניהול ההנקה.
המשכתי לתת השלמות של חלב שאוב מספר ימים נוספים ועד מהרה, אחרי מעקב ובהנחיית מדי, חזרתי להנקה מלאה. התינוקת העלתה מאות גרמים בשבועות שאחרי הביקור ונתנה קפיצה מדהימה באחוזונים.

נטלי עפרוני – קריית אונו

סיפור הנקה מאתגר
ברצוני לשתף אתכן בחוויית הנקה מתקנת שעברתי עם בני השני. ידעתי טרם ההריונות שיש לי רקמת שד מתחת לבית השחי, אך לא הבנתי מה המשמעות של תופעה זו בהקשר של הנקה. כשילדתי את ביתי הבכורה, היה לי ברור שאני רוצה להניק אותה. אבל אז קרו המון דברים. סבלתי מגודש, בחזה ובבתי השחי, מפטמות פצועות, מגודש שלא טופל והתפתח לחום וחשד לדלקת ואושפזתי ל-3 ימים, כאב לי מאד להניק, הפטמות הלבינו ועוד. סימנתי וי כמעט על כל סעיף בספר שעוסק בקשיי ההנקה.
בהיריון השני החלטתי לפנות לדניאלה ומאדי כבר לקראת סוף ההיריון ולהתייעץ איתן. החלטה שהסתברה בדיעבד כהחלטה הטובה ביותר שעשיתי בהקשר של ההנקה, כי הפעם החלטתי שאם אני עומדת לעבור שוב את כל התסריט הרע הזה, אני מוותרת מראש.
הליווי שלהן החל מיד כשחזרתי הביתה ולכל אורך הדרך כשנזקקתי לעזרה, אם בביקור נוסף וגם טלפונים. 10 ימים לאחר הלידה, בשבת בבוקר כשהבנתי שאני בבעיה, התעוררתי עם גודש מטורף שהחל להתקשות, חששתי מאד והבנתי שאם לא אטפל בגודש בהקדם אני כבר יודעת מה עתיד לקרות. הן היו שם בשבילי ועזרו לי לצאת מהפלונטר .
בזכות הייעוץ והליווי הצמוד צלחתי את ההנקה של בני לא בקלות אבל לא סבלתי ולא הזדקקתי לטיפול תרופתי וגם לא לאשפוז.
היום בני, בן 5 חודשים הוא יונק טוב ועבורי ההנקה הפכה להיות דבר טבעי וקל.
תודה לכן דניאלה ומאדי, נשים יקרות
רוני


דניאלה היקרה,
רום היום בן 4 חודשים.
קשה להאמין שרק לפני 4 חודשים הוא נולד וכמעט וויתרתי על ההנקה. בזכות פלופי שהביאה לי מתנה כל כך מופלאה גם להכיר אותך דניאלה וגם ייעוץ ממך.
היום אני יודעת שזה חלום שהתגשם. אם אפילו לא הייתי מנסה לא הייתי מבינה במה מדובר ובאיזה קשר מדובר בכל רגע מחדש. רגעים קסומים של אמא ובן, בעצם ההבנה שהתינוק הקטן הזה הוא הבן היקר שלי, ורגעים שיש דמעות בעיניים בזמן שהוא מביט בי במהלך ההנקה במבט תמים ואוהב שזקוק מכל לאמא שלו שתהיה בשבילו בכל רגע נתון.
הדרך להנקה מלאה הייתה לא פשוטה, אם בימים הראשונים הגודש המטורף בחזה שכמעט גורם להרים ידיים ולקפוץ לפתרון קל וזמין בקבוק...מזל שפלופי הביאה אותך.
הכאב המטורף בחזה והתיסכול שהתינוק היקר שלי שרק בן כמה ימים אינו מסוגל לינוק ממני, ואצלי כנראה האינסטינקט הראשוני של אמא להצליח להניק לא בדיוק פעל משום מה (היום אני מבינה את המשמעות בכך). כמו נס דניאלה הגעת אליי הוצאת ממני את הכאב והצלחת לכוון אותי כיצד להתחבר לתינוק היקר שלי. תודה!
בהתחלה, בחודשיים הראשונים, זה התנהל עם פטמות סיליקון אבל לפחות לא ויתרתי וזה בזכותך הליווי והתמיכה הראשונית (המלצה לכל אם טרייה, צריך להכניס חוק כזה. מה לאם טרייה ללא כל רקע בעניין...)
ופתאום יום בהיר אחד רום היה בטירוף לאוכל בהתחלה שמתי את הסיליקון ורום שהיה קצת עצבני הוריד את הסילקון בעצמו ופשוט המשיך במנטרה של היניקה זה קרה ממש בערב ראש השנה מתנה משמיים לתחילת השנה החדשה.

אלף תודות לך דניאלה היקרה.
באהבה אנטל ורום



סיפור תחילת ההנקה של אלה
בבית החולים –
אלה נולדה במשקל 2750 גר`. בחדר לידה ניסיתי לחבר אותה לציצי ולא כל כך הצליח, התחברה לרגע והתנתקה. ביממה הראשונה בעיקר ישנה. ביממה השנייה התחברה לציצי ועשתה רק כמה תנועות יניקה כל פעם. בלילה השני כבר הייתה מאוד לא שקטה. ביום השלישי השקילה הראתה שירדה ל- 2480 גר`. במקביל סוף סוף הצלחתי לפגוש יועצת הנקה של בית החולים והבנתי שאלה לא מצליחה לינוק כלל. מרגע זה התחלתי לתת לה פורמולה בבית החולים ולשאוב כל 3 שעות. בהתחלה לא היה לי חלב כלל, אח"כ כמה מ"ל בודדים. בערב הגענו הביתה והגיע גם החלב. אלה עברה לחלב שאוב.
בבית –
גיל 3 ימים – מיד כשהגענו הביתה דניאלה הגיעה לפגוש אותנו. דניאלה ראתה שאלה באמת לא מצליחה לינוק. הוסכם שהמטרה הראשונה היא להעלות במשקל ולכן נמשיך להאכיל בבקבוק ולשאוב במקביל כל שעתיים וחצי-שלוש עד שאלה תעלה במשקל.
גיל 5 ימים – שקילה בטיפת חלב. - אין עלייה במשקל, יש אפילו ירידה (בדיעבד כנראה ששקילה זו לא נכונה, אבל אז לא ידענו את זה...). ממשיכים עם הבקבוקים והשאיבות. אנחנו מנסים לתת לה גם מבקבוק עם פטמת יונקים של מדלה אבל נראה שזה קשה לה ואוכלת פחות.
גיל 8 ימים – שקילה בטיפת חלב – סוף סוף עלייה משמעותית במשקל – 2840. אלה חזרה למשקל לידה ואפילו עברה אותו. למחרת דניאלה מגיעה ואנחנו מנסות ביחד הכל – פטמת סיליקון, האכלה מצינורית, ואכילה מבקבוק עם פטמת יונקים של מדלה. כשאני נשארת לבד זה לא כ"כ מצליח ואנחנו מסכמות בטלפון שממשיכים בכל הנקה עם פטמת סיליקון ואז בקבוק עם פטמת יונקים. בפועל לא כ"כ הולך עם הפטמה ואלה ממשיכה לאכול מהבקבוק וכבר מצליחה לאכול יפה מהפטמה הקשה של מדלה.
גיל 11 ימים – שקילה בטיפת חלב – 2910 גר`. אחרי השקילה אני מגיעה למאדי ודניאלה ואנחנו מחברות את אלה עם פטמת סיליקון. יש הצלחה – המשקל מראה שאלה מצליחה לינוק עם פטמת הסיליקון כ- 30cc. מסכמים שכל ארוחה מתחילים ביניקה עם פטמת סיליקון ומשלימים אח"כ בבקבוק וזה מה שקורה ביומיים הקרובים. אני יורדת ל כ-4 פעמים שאיבה ביממה.
גיל שבועיים – פגישה עם מאדי – מנסים בלי פטמת הסיליקון ואלה מתחברת ויונקת – לפי המשקל 50-60cc בארוחה. מכאן ממשיכים בהנקה ומשלימים כל יום 2-3 בקבוקים (150cc) בנוסף (ואני שואבת בהתאם 2-3 פעמים). אנחנו משתדלים שההאכלה מהבקבוק תעשה ע"י אבא ולא על ידי ולכן הבקבוק בד"כ אחה"צ ובלילה.
גיל שבועיים וחצי – שקילה בטיפת חלב – 3140 גר`. יומיים אח"כ פגישה נוספת עם מאדי משפרים את תנוחת ההנקה ומסכמים שמורידים את הבקבוקים בהדרגה.
גיל שלושה שבועות – אלה יונקת באופן מלא. בגיל חודש שוקלת 3840 גר` ובגיל חודשיים – 5200 גר`.
נעם (אמא של אלה)
 


סיפור ההנקה של נטע
את סמדר פגשתי ביום הרביעי לאחר הלידה.
היום הרביעי כידוע הוא יום מאוד מעניין מבחינה הורמונלית... אחרי ההיי והאדרנלין הגיע הבכי המובטח. שיחת הטלפון שהובילה למפגש עם סמדר הייתה אקט נואש אחרון על סף הישברות וויתור על פנטזיית ההנקה.
לפני הלידה לא תכננתי ולא חשבתי על אחרי, והמציאות טפחה על פני, התינוקת המתוקה לא נצמדה ליניקה ובשלושת הימים הראשונים קבלתי בבית החולים את משנתן המגוונת של כל האחיות, יועצות ההנקה, עובדות הניקיון ועוברות האורח. מה שנשאר מכל העצות הסותרות זו אני כאובה, עייפה ומבולבלת ובתי החדשה רעבה ומתוסכלת.
היום, 3 חודשים אחרי, עדיין אין בפי מילים מספיקות לתאר את ההצלה שסמדר הייתה בשבילי, זה עשוי להישמע מעט מוגזם לאוזניים שלא חוו את חווית הכאב והתסכול שבחוסר ההצלחה להניק – זה לא, האמינו לי.
בצעדים קלילים, רגועה, חייכנית ועניינית הגיעה אלי סמדר כשעתיים אחרי שיחת הטלפון, תוך דקות התהליך בינינו כבר היה בעיצומו.
יש לציין שילדתי יום לפני ערב חג הפסח והיום בו סמדר הגיעה אלי היה חול המועד – לא שהייתי מודעת למשהו באותו רגע אך בדיעבד קשה לשכוח לה את החסד הזה שעשתה עמי, כשהגיעה בצהרי חול המועד ולא עזבה אלא שעות ארוכות אח"כ ורק לאחר שעבודתה הסתיימה – לאותו היום.
מאותו היום לא עבר יום בו לא שאלה לשלומנו, עקבה בחרדה אחרי העלייה במשקלה של נטע שהפכה אט אט ליונקת מקצועית – אפשר היה לחשוב שמלידה.
הידע שחלקה עמי סמדר לא יסולא בפז, מתנוחות וזוויות, ועד כיוונונים עדינים וטיפים – מתי, כמה ואיך. תורת ההנקה היא תורה שלמה ולא יכולנו לייחל לרבנית טובה מסמדר.
הקשר לא תם ולא נשלם בפגישתנו הראשונה, החודש הראשון לחייה של נטע היה מלא מהמורות ושינויים וסמדר הייתה שם בשבילנו ואני חייבת לציין בנתינה הרבה יותר גדולה מתמורתה.
אם במיילים, בטלפונים ובביקור נוסף כשהזמינה אותנו לביתה לשקילה ולהערכות מחדש.
אבחון קריטי שעשתה סמדר היה לגבי מבנה הפה של נטע והעובדה שהייתה לה לשון קשורה – עובדה שלא נחשפה ע"י אף אחד מה"יועצים" שלא חסכו ממני את שיטותיהם בימים הראשונים, בסופו של דבר הגענו להחלטה לנתק את הלשון (פרוצדורה פשוטה ונפוצה כך מסתבר) משם כבר היינו על דרך המלך.
אני לא חושבת שאני מגזימה – נהפוך הוא. אני חושבת שזה אפילו מאופק לומר בשלב זה, שנטע יונקת ואני מניקה רק בזכות סמדר.
תודה היא באמת מילה קטנה מדי למה שמבחינתי לפחות השפיע השפעה משמעותית על הדרך בה החלה נטע את חייה וכתוצאה מכך, לדעתי לפחות, על המשכם...

מיכל אימא של נטע



הנקה ודלקות בשד
הכל התחיל כמה שעות אחרי הלידה.
בביקור הראשון הגיעה המשפחה, בביקור השני הגיעה דניאלה, שלחה את בעלי לנוח ונשארנו בבית החולים. הכל הלך ממש טוב ושמחתי, כי לא ידעתי מה מחכה לי...
3 שבועות אחרי הלידה, היה לי כאב מוזר בשד. כבר בטלפון ובלי אפילו לראות אותי, דניאלה ידעה מה יש לי, וצדקה. "תלכי לרופא ליתר ביטחון" היא אמרה. הלכתי והרופא אמר לחכות שבוע... איזו טעות! כבר יום למחרת היה לי חום 39, לא יכולתי להרים את היד מרוב כאבים בשד והדלקת הייתה בשיאה. חזרתי לרופא והתחלתי טיפול אנטיביוטי – מאוחר – והצטערתי שדניאלה לא יכולה לרשום מרשמים, כי לא הייתי מגיעה למצב הזה אם הייתי עושה מה שאמרה לי בשיחת הטלפון ההיא...
הרופא המליץ לקחת אנטיביוטיקה רק שבוע, דניאלה חשבה 10 ימים ושוב צדקה...שוב חבל שלא היו לי עוד מרשמים, כי הדלקת חזרה אחרי מספר ימים...
כמות החלב ירדה באופן משמעותי, סול לא עלתה במשקל כמעט חודש, ולמרות שלא ממש רציתי, שילבתי הנקה עם תוספת פורמולה. כשחשבתי שסוף ההנקה הגיע, מוקדם מאוד, אך הגיע, לדניאלה היה רעיון: לקחת כדורי חילבה. זה עזר בהתחלה ואז הכמות פחתה שוב, ואז היה לה עוד פיתרון: לשאוב חלב אחרי כל הנקה ואפילו היא באה איתי לדיאדה לשכור את המשאבה. זה היה תהליך מתיש, אבל היא תמיד הייתה לידי, בכל יום, בכל שעה, הייתה זמינה בשבילנו 24/7.
כנראה שהגוף שלי רצה לאתגר את דניאלה, כי שוב לא יצרתי כמות מספקת של חלב, ואז היא שלפה מהשרוול פיתרון נוסף, "הצינורית", שבחיים לא שמעתי על זה וזה היה גאוני. כי כזו דניאלה, תמיד יש לה תשובה לכל שאלה, ופיתרון לכל מצב. והכי חשוב - היא לא נתנה לי לוותר אף פעם.
חשבנו והחלטנו ביחד, בנינו "תוכנית" הנקה, כמה בקבוקים לתת, האם לשאוב, מה לעשות..היא בהחלט הייתה חלק בלתי נפרד מכל התהליך ובלעדיה לא הייתי מצליחה והייתי נשברת כבר בדלקת הראשונה, 3 שבועות אחרי שסול נולדה...
לצערי, עדין לא יצרתי כמות מספקת של חלב ואז...הפיתרון! לקחתי כדורי מוטיליום במשך חודש ולפתע נהייתי שלוחה של תנובה, לא האמנתי כמה חלב יש לי. לצערי, הרופאים המליצו להפסיק את הכדורים אחרי חודש ואז באמת החלב נגמר והפעם היה סופי. סול הייתה בת 4 חודשים.
בזכות דניאלה, הסבלנות שלה, הידע, ההתמדה והזמינות שלה, הצלחתי להניק את סול 4 חודשים במקום 3 שבועות. אין לי מספיק מילים להודות לה ואני תמיד אומרת לה, שהיא הצילה אותי.
במהלך ה-4 חודשים האלה, דניאלה הייתה לא רק מדריכת הנקה, היא הייתה חברה, תמיכה, אוזן קשבת ולכל דבר שהזדקקתי לו, היא הייתה שם.
היא נתנה לי את המתנה הכי מדהימה והכי חשובה..הנקתי את הבת שלי 4 חודשים ורק בזכותה.

באהבה, ססיליה, אימא של סול


סיפור הלידה של עידני - לידה נרתיקית אחרי ניתוח קיסרי VBAC
לאחר שעברתי ניתוח קיסרי בלידה הראשונה היה לי מאוד חשוב שבלידה השנייה אני אחווה לידה רגילה, לכן חיפשתי דולה שתעזור לי לעבור את הלידה השנייה בקלות.
לאחר חיפושים פניתי לסמדר שעשתה אז סטאז` במסגרת לימודי ההסמכה לדולה (תומכת לידה).
כשמצאנו את סמדר הייתי כבר בשבוע 36. היא הגיעה אלינו לפגישה ראשונה ומיד התאהבנו.
היא הפעילה את קסמיה והעבירה אותנו "ריענון" והכנה ללידה השנייה. נתנה לנו טיפים כיצד למשוך זמן בבית עד ההגעה לבית החולים עם נשימות ותרגילים ולימדה את בעלי עיסויים שיקלו עליי את הכאבים של הצירים.
לאחר מכן היינו בקשר טלפוני רציף עד הלידה ואפילו הייתה אזעקת שווא, כשהערתי את סמדר בשעה 4 בבוקר לחינם... וכל הזמן הזה היא הייתה פשוט מדהימה, תומכת, מחזקת, פשוט מקסימה!
לאחר יומיים של צירים בבית, ביקור במיון יולדות וניסיונות חוזרים של הרופאים להניע אותי לעבור שוב ניתוח קיסרי יזום, התייעצנו עם סמדר והחלטנו שהגיע הזמן לגשת לבית החולים.
כאשר הגעתי הייתי כבר בפתיחה של 6 ס"מ, כמובן שמיד הקפצנו את סמדר והיא מיד הגיעה.
הכניסו אותי לחדר הלידה וסמדר הגיעה עם תיק מלא "הפתעות": שמן לעיסוי, תה לבעלי, פירות וכו`. בעלי יצא להתאוורר קצת וסמדר נשארה איתי.
לאחר שהכניסו אותי לחדר הלידה ועד מתן האפידורל סמדר עזרה לי והזכירה לי איך להתמודד עם הצירים. קיבלתי אפידורל במינון מאוד נמוך וזה היה מצוין כי הרגשתי את הצירים, אך לא בשיאם ויחד עם העזרה של סמדר התמודדתי איתם מצוין.
צירי הלחץ נמשכו שעתיים וחצי. סמדר עזרה לי מאוד והזכירה לי איך צריך לדחוף נכון (כדי לא לעשות נזק לרצפת האגן). בעזרתה הנפלאה של סמדר כבר ממש ראיתי את הסוף עד שנכנסה רופאה מתלמדת היסטרית שהחליטה שהיא מיד מכניסה אותי לחדר ניתוח, כי התינוק נמצא במצג מצח.
לאחר ההלם הראשוני וניסיונות שכנוע רבים הרופאה הסכימה לעשות בחדר הניתוח ניסיון אחד של ואקום מכיוון שהראש של העובר כבר היה לגמרי בתוך התעלה.
לאחר ניסיון אחד של ואקום עידן יצא לעולם ברוך השם!!!

סמדר הדהימה, המתינה כל הזמן בחדר ההמתנה ולא השאירה אותנו רגע לבדנו. לאחר שתפרו אותי והעבירו אותי לחדר ההתאוששות היא באה אלי נתנה לי ספריי לתפרים ושאלה לשלומי.
בבוקר ראינו את סימני הואקום על המצח של עידן (סמדר ראתה מיד אבל לא רצתה להלחיץ אותנו). בדיעבד הסתבר שהתינוק ירד בתעלת הלידה עם מצג מצח ולא ראש מה שגרם לכך שהפרוצדורה של הואקום היתה די מסוכנת בעבורו, ואף אחד מהרופאים לא הסביר לנו את זה. לאחר תקופה מסוימת, בעדינות ובזהירות, כדי לא להלחיץ אותנו, סמדר בקשה מאיתנו לספר לרופא הילדים של עידן את מהלך הלידה, כדי להיות בטוחים שאין כל בעיה.

בסיכומו של דבר, היתה לי לידה קשה מאוד אבל בזכות הליווי של סמדר היא הצליחה להרגיע אותנו ולעזור המון.
סמדר גם ליוותה אותנו לאורך כל התקופה הראשונה בבית טיפים לגבי הנקה והחלמה.
אני מאחלת לכל זוג שיולד גם עם זה לא לידה ראשונה ליווי חם ומסור כמו הליווי של סמדר זו פשוט חוויה!

מחכים להריון הבא שתלווי אותנו שוב

אוהבים הילה אורן ועידן


מנקודת מבט של אבא
תודה לדניאלה,
אצלנו הכל התחיל ממפגש הכנה להנקה. דניאלה הגיעה אלינו הביתה, הושיבה אותנו ביחד בסלון ואמרה שמאוד חשוב שנקשיב לה, ובמיוחד אני, כי עליי לעזור ולתמוך באשתי שעוד מעט עומדת ללדת את בננו הראשון. ישבנו והקשבנו.
החומר היה מאוד מעניין, אפילו בשבילי כגבר. למדתי לא מעט עובדות על תינוקות וגוף האישה. ואין מה לעשות, אני בהיותי מהנדס שיודע דברים רק בשביל לדעת, הקשבתי ונהניתי.
דניאלה העבירה את החומר באופן מובנה וברור. וזה בדיוק מה שהיינו צריכים באותו זמן, כאשר יש יותר שאלות מאשר תשובות.
הפגישה החשובה הבאה עם דניאלה הייתה כבר בבית החולים אחרי הלידה. ידענו שצריך להיניק את תומר אך, כמובן, לא בדיוק ידענו איך. וכשדניאלה הגיעה פתאום קרו הרבה דברים נפלאים - גם גילינו שלאשתי יש אחלה קולוסטרום בצבע זהב מעלף, וגם התגברנו על העובדה שתומר לא בדיוק היה בקטע לינוק (כנראה הוא היה עדיין בג`ט לג) ולכן האכלנו אותו מכפית (רעיון של דניאלה).
כן, אני מודה, העובדה שתומר אכל עשתה אותי מאושר. ועל אשתי אני אפילו לא אספר. ושוב, כנראה זה לא היה קורה בלי העזרה של דניאלה – שכן יש צורך במומחה בשביל להשתכנע שהכמות שתומר אכל לגמרי מספיקה בשלב זה.
אחרי שחזרנו הביתה אחד הטלפונים הראשונים של אשתי היה לדניאלה. וזה נמשך אפילו עד היום כשתומר כבר בן 7 חודשים. כשאנחנו מתלבטים השאלה הראשונה שאני שואל את אשתי היא - "שאלת את דניאלה?".
דניאלה, תודה רבה לך על העזרה ברגעים הקשים. הידע והניסיון שלך מאוד חיוניים. את אוהבת מה שאת עושה והתוצאות מקסימות.

רפי אבא של תומר



ייעוץ בבית החולים
פגשנו את מאדי (סמדר) ביום השני לאחר הלידה בבית החולים. מכיוון שזו לידה ראשונה היינו חסרי ניסיון, מרוגשים ומלאי חששות.
בלילה הראשון התינוקת בכתה רב הלילה, היה קשה, לא ידענו למה ומה עושים. לאחר שמאדי נכנסה לתמונה הבנו שאלמוג מתקשה לינוק מכל מיני סיבות והיתה רעבה.
מאדי ליוותה אותנו בימים הראשונים במסירות ובחום, הציעה פתרונות לבעיות שהתעוררו, והקלה על התהליך הלא קל של התבססות ההנקה.
גם לאחר השחרור מביתה חולים, הערכנו מאוד שהיתה לנו כתובת זמינה לשאלות שלא מפסיקות לצוץ.
השילוב של ידע מקצועי ויכולת הנתינה של סמדר היו כה משמעותיים עבורינו.
היום אלמוג יונקת וניזונה אך ורק מחלב אם, וזה התאפשר בזכות ההערכה והדרכה נכונה שקיבלנו......
אנו מאחלים זאת לכל זוג העושה את צעדיו הראשונים בהורות. לקבל הדרכה לקראת הנקה ובמידה ומתעוררים קשיים מהתחלה לפנות לעזרה מקצועית, שעושיה להיות קריטית לביסוס הנקה מוצלחת.

איילת, אייל ואלמוג דהן, נתניה



דניאלה וסמדר היקרות!
הגעתי אליכן מיואשת, אמא טרייה לרומי שהייתה אז בת מספר ימים.
לפני הלידה ידעתי שאני רוצה להניק אותה. חשבתי שזה יקרה מעצמו, הרי מדובר בתהליך טבעי כל כך. עם זאת גיליתי שהמשימה הזו לא פשוטה עבורי כלל וכלל. עם כל הבלבול שהרגשתי לאחר הלידה מסיבות שונות שכללו בין היתר הורמונים משתוללים, לידת הואקום שעברתי, חששות שחוויתי בתור אמא בפעם הראשונה... לא הצלחתי לעמוד במשימה שהצבתי לעצמי. הילדה פשוט לא פתחה את פיה על מנת לינוק, ואני לא ידעתי מה עושים איתה בכלל ואיך ניגשים לכל העניין הזה. היו יועצות הנקה בבית החולים שניסו לעזור לי, אבל אלה היו ימים כל כך מבלבלים שרק התייאשתי יותר ויותר. הרגשתי שאני אצטרך עוד עזרה כשאגיע הביתה אחרת התהליך הזה פשוט לא יצליח. ונורא רציתי שרומי תינק.
יצרתי אתכן קשר ודניאלה הגיעה אלי הביתה ביום שטוף דמעות (שלי)... מיד הרגיעה אותי, הסתכלה מה אני עושה בניסיונות ההנקה שלי ומיד הינחתה אותי כיצד עליי לשפר, בנוסף לכך היא עודדה אותי מאוד והכילה את התסכולים שלי סביב כל העניין... כאשר ביקשתי ממנה לחזור אליי היא הגיעה שוב לביקורת ועוד הפעם סייעה לי, ופגישה נוספת הייתה אצלכן בקליניקה, כאשר שתיכן, סמדר ודניאלה, הדרכתן אותי יחד, כל אחת מנקודת מבטה הציעה הצעות לשיפור ונתנה טיפים מצויינים ותמיכה רגשית בתהליך שעברתי, ובעיקר נתנה בטחון בכך שמתישהו הדברים ישתפרו. יצאתי מאוד מחוזקת והבנתי שבעזרתכן המצב אכן ניתן לשיפור ושאין סיבה שלא אצליח.
בעוד שבתחילת הדרך הייתי מנסה להניק את רומי במשך שעה שלמה (לפעמים גם יותר) ובכל הנקה הייתי נותנת לה גם בקבוק סימילאק כתוספת (כדי שחלילה לא תישאר רעבה) הרי ששבועיים לאחר תחילת הייעוץ אתכן היא כבר ינקה בצורה כמעט מושלמת. היום היא תהיה בת שלושה חודשים וכבר לא ממש זוכרת מה זה סימילאק... ואני שמחה לספר שההנקות התקצרו לכדי חמש עשרה דקות, מה שבכלל עושה את העניין לכייפי לחלוטין עבור שתינו...

רציתי להגיד לשתיכן תודה ענקית על העזרה והתמיכה, ועל כך שעזרתן לי להגשים את רצוני להניק.
מאיה (אמא של רומי)