Banner 1 Banner 2
054.3030901
מאדי

הריון ולידה

> השראת לידה
במשך כל ההיריון הגוף של האישה מכיל בתוכו גוף שמבחינה גנטית הוא חצי גוף זר. מערכות הגוף שלנו בנויות בצורה כזו שאם נכנס גוף זר לגופינו הגוף אמור לייצר תגובה ולדחות אותו. במהלך ההיריון השינוי ההורמונלי שעוברת האם נועד לשמר את ההיריון ולא לדחות אותו.
לקראת הלידה, בסביבות שבוע 40 יש שינוי הורמונלי שגורם לכך שמתחילה פעילות רחמית לקראת הלידה. פעילות רחמית היא פעולה שגורמת: להבשלת  צוואר הרחם, מחיקה ופתיחה שלו.
בלידות ספונטניות התהליך הזה מתרחש באופן טבעי, אבל לעיתים מתעוררים מצבים שהלידה טרם החלה וקיימת התוויה רפואית לכך שיש צורך להשרות את הלידה באמצעים רפואיים. לזה, קוראים השראת לידה induction of  labor.
ההגדרה המדוייקת להשראת לידה, אם כך היא: התערבות לפני התחלה עצמונית של הלידה, בהריונות מעבר לגבול החייות (23-24 שבועות) שמטרתם לגרום לצירי לידה, פתיחה ומחיקה של צוואר הרחם ולידה נרתיקית של עובר חי.
בשנים האחרונות חלה הכפלה בשכיחות השראות לידה בישראל משיעור של כ- 20%, בתחילת שנות ה-90, לכ- 40% כיום. השראת לידה היא כיום אחת מההתערבויות הרפואיות השכיחות ביותר בנשים הרות, שיעור ההשראות שונה בבתי חולים והוא קשור לפרוטוקולים הרפואיים של בתי החולים השונים.
השראת לידה מעלה את שיעור הניתוחים הקיסריים, בעיקר בנשים  בלידה ראשונה. ישנם מחקרים שונים שהצביעו על כך ששיעור הלידות הקיסריות בנשים בהיריון ראשון , מבכירות, שעברו השראת לידה הוא פי 2-3 מנשים שפתחו צירים באופן עצמוני. ניתוח קיסרי אף קשור בעליה בתחלואה אימהית. השראת לידה גם מעלה את הסיכוי ללידות מכשירניות, וואקום או מלקחיים.
 
מתי חייבים להשרות לידה
1. הריון עודף 287 ימים ומעלה, אם יש חשד לבשלות יתר של השיליה, או למצוקה עוברית.
2. רעלת היריון או יתר לחץ דם הריוני.
3. פקיעת מים מוקדמת, ללא התחלת צירים עצמוני לאחר 48 שעות בהשגחה של בית חולים.
4. סוכרת הריונית או סוכרת טרום הריונית.
5. חשד למצוקה עוברית.
6. זיהום תוך רחמי.
7. האטה משמעותית בגדילה תוך רחמית.
8. מחלה אימהית כגון: מחלות כליה, ריאות כרונית, יתר לחץ דם.
9. מוות עובר ברחם.
 
מתי לא מומלץ לעשות השראת לידה
1. ניתוח קיסרי קודם בחתך אורכי.
2. ניתוח משמעותי קודם בגוף הרחם, עם חתך משמעותי.
3. שני ניתוחים קיסריים קודמים.
4. שיליית פתח.
5. חשד לעובר גדול במיוחד, מעל 4.5 ק"ג.
6. מצג שונה ממצג ראש.
7. ניתור המחשיד למצוקה עוברית.
8. זיהום פעיל של הרפס.
 
שיטות להשראת לידה
קיימות מספר שיטות והן נבחנות לאור מצב בשלות צוואר הרחם.
פרופס – תרופה שמכילה פרוסטגלנדין E-2, מוחדרת בעזרת שרוך לנרתיק וניתנת לשליפה בעת הצורך.
טבליות פרוסטגנדין – מוחדרות לצוואר הרחם.
הפרדת קרומים – סטריפינג – פעולה שגורמת להפרדת קרומי. השק העוברי מדופן הרחם.
בלון – החדרת בלון לצוואר הרחם, שמפעיל לחץ מכני על צוואר הרחם כדי לעודד התחלת פעילות רחמית.
לסיכום: השראת לידה היא פעולה רפואית וכמו כל התערבות רפואית יש בה גם סיכונים, ולכן יש להקפיד ולשקול היטב האם באמת יש צורך בהתערבות. נוכח העובדה ששיעור השראות הלידה בארץ הולך ונהיה גבוה, על היולדות להיות מודעות לכך ולנסות באופן מושכל לא למהר להסכים לעשות השראת לידה, אלא אם כן, יש באמת סיבה רפואית מוצדקת לכך.
נתונים סטטיסטיים משנת 2009.
אחוז היולדות שיולדות באפידורל מגיע בבתי חולים מסויימים בארץ ל-95%.
ישנם חדרי לידה עם אחוזים יחסית נמוכים של 17.5%.
השוני נובע גם ממדיניות של בית חולים וגם מאחוז הלידות הראשוניות המתקיימות בו.
הממוצע הארצי של השראת לידה הינו 17% מכלל הלידות. זה נע ביין 6% בבתי חולים מסויימים ועד 34% באחרים.
שיעור הניתוחים הקיסריים נע ביין 19%-26.5%המלצות ארגון הבריאות העולמי WHO עומדות על כ- 10%.
לשם השוואה בארה"ב שיעור הניתוחים הקיסריים חצה את גבול ה-30%, ויש לנו סיבה טובה לחשוש שגם אנחנו נהיה שם בקרוב, כי באופן עקבי המצב המיילדותי בישראל הולך בעקבות המגמות האמריקאיות.

לקריאה נוספת
השראת לידה קורס הכנה ללידה בבית הלקוח מתי להתחיל קורס הכנה ללידה דולה בגבעתיים


« חזרה למאמרים