Banner 1 Banner 2
054.3030901
מאדי

הנקה

> חיידקים טובים בהנקה
יולי, 2014

פרופסור ברוס גרמן, פרופסור לכימיה מאוניברסיטת  קליפורניה דיוויס, חוקר זה  יותר מעשור את אחת החידות הגדולות ביותר הקשורות בחלב האם: ההרכב המשונה שלו – 21%  מהסוכר בחלב אם עשוי מחומר שאף תינוק אנושי אינו מסוגל לעכל, אז מי כן? במשך שנים חשבו שזו טעות אבולוציונית, אבל זה לא יתכן. חלב אם עוצב על ידי 200 מיליון שנות אבולוציה, תחת אילוצים אדירים,  ולכן חייב להיות חסכוני מאוד, כי הוא עולה לאם באנרגיות אדירות, וכל רכיב בו אמור להיות מדוייק עד שבריר האחוז, משום שכל מחסור עלול להזיק לתינוק. 21% מבוזבזים, לא מסתדר עם זה.

לגרמן היה רעיון. הוא חשב שהסוכר הבלתי מתעכל כלל לא מיועד לתינוק מלכתחילה (כלומר זו לא טעות אבולוציונית) אלא למישהו אחר שחי בתוך התינוק, מישהו חשוב מאוד, כנראה.

הוא וצוותו בודדו את הסוכר המסתורי ממאות דגימות של חלב אם מכל העולם, מזגו אותו לצלחות פטרי שהכילו 400 זנים שונים של חיידקים שחיים בדרך כלל במערכת העיכול האנושית, אף זן לא שרד. כלומר, החיידקים לא הצליחו לפרק את הסוכר וגוועו ברעב.

רק בשנת 2009, שנתיים לאחר תחילת הניסוי, אחד החיידקים הרים את הראש, זה היה חיידק בשם ביפידובקטריום לונגום, בקיצור ביפידו. חיידק זה היה אחרון להיבדק, כי הוא כמעט ולא קיים בגופם של בני אדם בוגרים.

במעבדה אחרת, חוקר בשם דר` ג`רמי קוניג, ביולוג מולקולרי מאוניברסיטת קורנל, היה היחיד בעולם, שחקר במשך שנתיים, את אוכלוסיית החיידקים  הצומחת בגופם של תינוקות שאך נולדו, מאפס לטריליון. הוא אסף דגימות של חיתולים מלוכלכים של תינוק אחד, וניתח כל יצור מיקרוסקופי שמצא בהן. הוא תיעד עשרות סוגי חיידקים שבאו והלכו במשך השנתיים, אבל החיידק המשמעותי ביותר עליו דיווח קוניג היה, תת זן של חיידק נדיר בשם ביפידו – בינגו!!!

ביפידו התגלה כשומר הראש הצמוד של התינוק, שניזון מאותם 21% סוכרים משונים בחלב האם ששנים לא הבינו למי הם מיועדים.
חיידק זה מתרבה במערכת העיכול של התינוק ולזמן מה לא משאיר מקום כמעט לאף חיידק אחר. הוא היחיד שמסוגל לעכל את הסוכרים העודפים, וזה נותן לו יתרון על פני החיידקים האחרים, הרעים, וזה קורה בדיוק בתקופה שלתינוק אין כמעט הגנה מפני פולשים, כי מערכת החיסון שלו עוד לא הבשילה.


לקריאה נוספת
יועצת הנקה בצור יגאל האכלה מבוקרת מבקבוק האם באמת יש תחליף לחלב אם הנקת תאומים


« חזרה למאמרים