Banner 1 Banner 2
054.3030901
מאדי

הנקה

> הנקה

מדברים רבות על כך שהנקה הינה ידידותית לסביבה בהיבט האקולוגי, שכן היא כוללת חיסכון בחומרי אריזה ומזהמי סביבה שהם תוצר לוואי של תהליכי הייצור. בכתבה זו אני רוצה לדבר על הנקה כ- "ידידותית לסביבה" בהיבט של התא המשפחתי. הנקה בתקופה הראשונה לאחר הלידה, עשויה להיות תובענית מאוד ובהמשך את עשויה למצוא את עצמך מתמרנת בין הזמן שאת צריכה להקדיש לפעולה, לבית ולבני המשפחה הנוספים, והמציאות הזו איננה תמיד מתכון לאידיליה משפחתית.

כתומכת הנקה אני פוגשת אימהות המנהלות את ההנקות שלהן בדרכים שונות. ישנן אימהות שבוחרות מראש בהנקה מלאה, מעוניינות להיניק הנקה מלאה ביום ובלילה ללא תוספות של חלב אם שאוב או חלב סינטטי (פורמולה). ישנן אימהות שמצהירות מראש שהן מעוניינות בהנקה משולבת, חלקן שואבות וחלקן משלבות פורמולה.

אצטט כאן מספר טענות ששמעתי לאורך דרכי המקצועית מנשים שבחרו "במסלול" של ההנקה המשולבת:
  • "אני לא אהיה מסוגלת לתפקד אם אצטרך לקום להיניק בלילה מספר פעמים".
  • "אני מעוניינת שהאבא יהיה גם שותף בהזנה של התינוק/ת".
  • "אני חייבת זמן גם לעצמי לפעמים".
  • "אני לא מסוגלת להיות כל היום עם הציצי בחוץ".
האם יש שיטת הנקה נכונה?

חשוב לי להדגיש שאין דבר כזה "הנקה נכונה", נכון הוא דבר סובייקטיבי בדיאדה שבין האם המניקה לתינוק היונק. לכל תינוק יש צרכים מיוחדים ולכל אמא יש צרכים שמיוחדים לה, לכן הנקה טובה היא זו שמתאימה לצרכים של שני הצדדים.

ככלל, ברור שתינוק שניזון מ- 100% חלב אם מקבל מאה אחוז חלב הכי איכותי הכי מזין ומותאם לצורכיו ההתפתחותיים של התינוק בכל שלב. לכן, בכל אופן ניהול הנקה אני מגדירה הנקה מלאה כאשר התינוק ניזון רק מחלב אם, אם בהנקה ישירה ואם בשילוב עם בקבוקים של חלב אם שאוב. לצורך העניין גם תינוק הניזון אך ורק מחלב אם שאוב מבקבוקים (מכל מיני סיבות שיכולות להיות קשורות בתינוק או באם, ולא אפרט כאן), הוא תינוק יונק לאם מניקה.

בהיבט התזונתי, ברגע שתינוק ניזון מחלב אם (בכל דרך שהיא) הוא תינוק יונק והאם היא אימא מניקה. כמובן, שלהנקה ישירה יש השפעה בהיבט הרגשי והפיזיולוגי. יש קשר בלתי אמצעי בין האם לתינוק, מגע, גירוי עצבי וחום, ולכן לשיטה זו יש יתרונות נוספים, שהינם חשובים מאוד להתפתחות הרגשית של היונק ואינם קשורים להרכב הכימי של חלב האם.

אם אמא מניקה מביעה רצון לשלב בקבוקים בהנקה, אנו ממליצים להמתין כחודש, או עד שההנקה מתבססת (התינוק עולה יפה במשקל ולאם אין כאבים במהלך ההנקה), אלא אם כן מדובר בצורך רפואי. הסיבה לכך היא שאין אנו רוצים לבלבל את התינוק עם שתי צורות יניקה שונות, יניקה מבקבוק ויניקה משד, שאינן דומות כלל. תינוק שלוקח חלב מבקבוק משתמש בפה ובלשון באופן שונה מהותית מתינוק שיונק מהשד. אולם, לאחר שההנקה התבססה ניתן לנסות להרגיל את התינוק גם לשתות חלב אם מבקבוק.

למה ולמי חשוב להרגיל את התינוק גם לבקבוק

כאשר התינוק היונק מוכן לשתות גם מבקבוק מדי פעם, הוא מאפשר לאם המניקה לקחת לעצמה לפעמים "פסק זמן" ולהשאיר את התינוק עם מבוגר אחר ועם בקבוק חלב שאוב. דוגמאות למצבים שבהן חשוב להתארגן גם להאכלה מבקבוק:
  • אמא שמתכוונת לחזור לעבודה חלקית בקרוב.
  • אמא שמעוניינת לצאת באופן קבוע לחוג מסויים ללא התינוק.
  • אמא לעוד ילדים שמעוניינת לבלות איתם גם לבד בלי התינוק היונק.
  • אמא שמעוניינת שגם האב יאכיל את התינוק מדי פעם.
  • אמא שמעוניינת לצאת לבילוי לפעמים עם הבעל, חברות...
  • אמא שמעוניינת לא להיניק ארוחה אחת בלילה.
  • אמא שיש לה מחויבויות שבגינן היא נדרשת לעזוב את התינוק למספר שעות.
באופן פרדוקסאלי דווקא אותן אימהות שהן כל כך ממוקדות הנקה ומעוניינות להיניק לאורך זמן, נמנעות מלהציע בקבוק, כדי לא לבלבל את התינוק, מוצאות את עצמן בסיטואציה שכאשר הן רוצות לתת לתינוק בקבוק הוא כבר לא מעוניין והופך להיות סרבן בקבוקים.

אסביר מהו הפרדוקס בעיניי, כאשר אמא מתכננת להיניק לתקופה ארוכה, היא ממוקדת בהתחלה בהצלחה של ההנקה, מאוד נהנית מהקשר עם התינוק ולא חושבת מה יהיה בעוד מספר חודשים, כאשר היא כן תרצה לצאת מהבית בלי התינוק שלה. כך יוצא שדווקא אותה אמא שכל כך משקיעה בהנקה לאורך זמן עשויה למצוא את עצמה בתקופה שהתינוק רק יונק (כ-6 חודשים) צמודה לתינוק 24 שעות ביממה. יש נשים שאין להן כל בעיה עם המצב הזה, אך יש אימהות שמגיעות לרוויה מסויימת וזקוקות גם לצאת "לחופשה" קטנה מההנקה מדי פעם.

כיצד ניתן לשלב בקבוקים לאחר ביסוס ההנקה באופן שלא תפגע בהמשך ההנקה מהשד?
  • כדאי להתחיל להציע בקבוק, מדי פעם, סביב גיל חודש. במקביל להתארגן על משאבה איכותית.
  • לא הייתי מציעה בקבוק פעם ראשונה לתינוק יונק בזמן שהוא מאוד רעב, אלא מציעה לו "לנסות" לשתות מעט מהבקבוק דווקא בין ארוחות כשהוא רגוע, מהסיבה שתינוק יונק יכול להתרגז נורא שמציעים לו פתאום פטמה מסיליקון במקום את השד החם הרך והנעים של אימא שלו שהוא כבר מכיר ואוהב.
  • להשתמש בבקבוק עם זרימה איטית ביותר, למשל בקבוק קלמה של חברת מדלה שהפטמה שלו, פרי פיתוח מיוחד, לא נותנת לחלב לזרום מעצמו, גם אם את הופכת את הבקבוק (בקבוק די יקר).
  • להרגיל את התינוק שאמא מניקה מהשד ובקבוק זה מישהו אחר.
  • אם מדובר בתינוק סרבן בקבוקים, יש לצפות שכאשר אימא תהיה בסביבה הוא יסרב לקחת בקבוק.
  • הכי חשוב לא להכריח ולא להגיע "לעימותים" בנושא.

לסיכום, תינוק יונק שמוכן לשתות גם מבקבוק יכול להקל מאוד על האם המניקה בכך שהוא מאפשר לה לבחור לפעמים להתנתק למספר שעות, אם בשביל עצמה או אם בשביל משפחתה. הנקה טובה תהיה זו שתמלא את צרכי האם והתינוק.

אם את עדיין חושבת שיש רק שיטת הנקה נכונה אחת, את מוזמנת ליצור איתי קשר וללמוד להניק בצורה שתהיה נוחה לך ולתינוקך, אם בשיטה המלאה ואם בשיטה המשולבת, כך שתהיה לך חווית הנקה טובה וחיובית.



סמדר – מאדי הרן
דולה , מדריכת הכנה ללידה ויועצת הנקה מוסמכת IBCLC.

לקריאה נוספת
יועצת הנקה בכפר יונה האם באמת יש תחליף לחלב אם מיתוסים נפוצים על הנקה תרופות בהנקה


« חזרה למאמרים